<h1>הפרדס לרש"י הלכ' שמיני עצרת</h1>
<h2>דף כט:</h2>
(הכא) [והיכא] דאי מיקלע בו ביום שצריך להוציא בו ג' תורות כגון ר[אש] ח[ודש] טבת שחל להיות בשבת וחנוכה וכן ראש חודש אדר, הסמוך לניסן, ור[אש] ח[ודש] ניסן שחל [להיות] בשבת בזמן הפרשייות, אם אין להם אלא ב' תורות קורין בראשונה עיניינו של יום [על הסדר], וגוללין ונוטלין השנייה לשביעי להשלים, וחוזרין ונוטלין הראשון למפטיר. אבל היכא [דאיכא] ג' תורות, מפקינן ג' תורות ולא מצי לאפקא ב' תורות ולמעבד כי האי גוונא, דלא התירו אלא בשעת הדחק. הילכך מפקינן ג' תורות [וקרינן] לכל חד וחד (בדיניה) [כדיניה]. ואין אומר קדיש כי אם לאחר שקראו בב' תורות קודם שיעמוד מפטיר.
<h2>דף לא.</h2>
ראיתי בשמחת תורה שלא היה בכנסת אלא ב' תורות וקראו בראשונה וזאת הברכה ובשנייה בראשית וחזרו ולקחו הראשונה שקראו בה וזאת הברכה וקרא[ו] בה מפטיר ביום השמיני. וכן נוהגין רבותינו.
